Eirouvine
Daf 35a
משנה: אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה. רִיבָּה לְמָקוֹם אֶחָד וּמִיעֵט לְמָקוֹם אַחֵר שׁוֹמְעִים לַמַּרִבֶּה. אֲפִלּוּ עֶבֶד אֲפִלּוּ שִׁפְחָה נֶאֱמָנִין לוֹמַר עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת שֶׁלֹּא אָֽמְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל׃
Traduction
On ne laissera mesurer que par un homme expérimenté. Si en une place on a étendu la limite, qui est restreinte d’autre part, on se dirige d’après la limite la plus éloignée. Si l’un a placé la limite plus loin que l’autre, on se règle aussi d’après la plus éloignée. Même un esclave et une servant sont dignes de foi s’ils disent la place que la limite shabatique atteint, car les sages n’ont pas adopté ces mesures pour compliquer les relations, mais pour les faciliter.– (123)La Guemara sur ce se trouve déjà ci-dessus, (3, 4) fin.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין מידדין אלא מן המומחה. אדם הבקי במדידה:
ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחד. שנמצאו סימני תחום קרן זה ארוכין ובולטין מסימני תחום קרן שכנגדו שומעין למקום שריבה ומוציאין מדת הקצרה כנגדו שהוא מפני שלא מתח בתחלה להחבל כל צרכו ונתקצר לפי שצריך למותחו בכל כחו וכדתני בתוספתא פ''ד והמודד מותח בכל כחו:
ריבה לאחד ומיעט לאחד. כלומר שמדדו שני בני אדם מומחין זה ריבה וזה מיעט שומעין למרובה:
שלא אמרו חכמים וכו'. כשגזרו שלא לצאת חוץ לתחום לא אמרו להחמיר במדת תחומין אלא להקל:
הָיָה מִמֶּנּוּ לַנַּחַל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אַמָּה. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. מוֹדֵד בְּחֶבֶל שֶׁלְחַמִּשִּׁים אַמָּה וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה. וְחָרָנָה אָמַר. מוֹדֵד בְּחֶבֶל שֶׁלְחַמִּשִּׁים אַמָּה וְהַשְּׁאָר מוֹדֵד בְּחֶבֶל שֶׁלְאַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה הַנַּחַל צָר מִלְּמַעֲלָן וְרָחַב מִלְּמַטָּה. עַד חַמִּשִּׁים אַמָּה אַתְּ רוֹאֶה אוֹתוֹ 35a כִּילּוּ מָלֵא עָפָר וּצְרוֹרוֹת. וְאִם לָאו אַתְּ רוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי מִיתְרַפֵּס וְעוֹלֶה מִתְרַפֵּס וְיוֹרֵד. הָיָה הַנַּחַל מְעוּקָּם. רִבִּי חַסְדַּיי אָמַר. מְצוֹפוֹת וּמְשַׁעֵר בָּהּ בְּעֵינָיו בַּמִּישֹׁר וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה כֵן בָּהָר. רִבִּי אַחַא רִבִּי חִינְנָא רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מִידְּה יוֹצְאָה בָהָר אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי אָבוּנָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי יוּדָן מַטֵּי בָהּ בְשֵׁם רַב. הָעֶלְיוֹן כָּנֶגֶד רֹאשׁוֹ וְהַתַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד רַגְלָיו כָּל עַמָּא מוֹדֵי שֶׁמְּקַדְּימִין. הָעֶלְיוֹן כָּנֶגֶד רֹאשׁוֹ וְהַתַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד מָתְנָיו כָּל עַמָּא מוֹדֵי שֶׁמְּקַדְּדִין. מַה פְלִיגִין. כְּנֶגֶד לִבּוֹ רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְקַדְּדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין מְקַדְּדִין.
Traduction
Si du point de départ jusqu’au prochain cours d’eau il y a 75 coudées (à mesurer par des cordes de 50 coudées), le mode de métrage est fixé par 2 opinions différentes: l’une dit qu’après un 1er métrage par la corde on recule de 25 coudées, puis l’on pose la corde en second lieu, de façon à atteindre juste la rive; l’autre dit de mesurer un 1er espace de 50 coudées avec la corde, et le reste par morceaux de 4 coudées. Si le cours d’eau est étroit en amont et qu’il s’élargit en aval, sans avoir une largeur de plus de 50 coudées, on suppose toute la cavité remplie de motte, ou de cailloux, de façon à l’englober par le niveau dans la mesure des surfaces planes; mais si la largeur dépasse cette mesure et ne peut pas être englobée dans la mesure uniforme de la corde, il faut suivre les sinuosités ascendantes et descendantes des pentes. Lorsque le canal a des courbes, ce qui ne permet pas de constater à la corde des lignes droites qui le traversent pour la limite, on se contentera, selon R. Hisda, d’estimer à vue d’œil la distance qu’il faudrait en plaine, et on la reporte sur la colline. R. Aha, ou R. Hinena, ou R. Jérémie au nom de R. Samuel b. Isaac dit: il faut que la mesure prise dans la vallée atteigne au moins 4 palmes de la pente ascendante; ce qui est la mesure minimum d’un emplacement. R. Yossé ou R. Abouna dit au nom de R. Juda, et ce dernier penchait à admettre l’avis de Rav: en opérant le percement imaginaire d’une montagne pour la mesurer, une personne placée au sommet tient un bout de la corde en face du visage, pendant que l’autre placée au bas la tient vers ses pieds. Tous reconnaissent (tant R. Meir que les autres sages de la Mishna) que l’on opère de cette façon d’une manière valable, et même si la personne inférieure tient la corde contre les reins; la discussion a seulement lieu au cas où l’une des 2 personnes tient la corde contre le cœur (le milieu du corps): en ce cas, R. Meir n’admet pas l’opération, les autres sages l’admettent.
Pnei Moshe non traduit
היה ממנו ולנחל. שהוא גיא עמוק וכשמדד ראה שהגיא רחוק ממנו כשיעור ע''ה אמה וכיצד ימדוד בשני חבלים של חמשים אי אפשר והוא צריך לכוין המדידה פליגין בה תרין אמוראין חד אמר מודד ממנו ולהלן בחבל של חמשים אמה וחוזר לאחוריו עשרים וחמשה אמה בתוך מדה של החמשים ומודד בחבל של החמשים עד הנחל ויודע שהוא שבעים וחמשה אמה מכוון:
ואידך אמר מודד. בתחלה בשל חמשים:
והשאר. עד הנחל שאינו יכול לכוונו בשל חמשים מודד הוא בחבל של ד' ד' אמות:
היה הנחל צר מלמעלן. שיכול הוא להבליעו ורחב הוא מלמטה ביותר אם הוא עד חמשים אמה לא איכפת לן בעמקו אלא מכיון שיכול הוא להבליעו את רואה את עמקו כאלו מלא עפר וצרורות ואינו במדידה כלל ואם לאו שהוא רחב יותר מחמשים ואינו יכול להבליעו:
את רואה אותו כי מיתרפס וכו'. כלו' משער העומק כאלו מטרפס ועולה מטרפס ויורד בו ומודדו. ובתוספתא פ''ד גריס היה גיא מעוקם ואין יכול להבליעו מקדיר ועולה מקדיר ויורד:
היה הנחל מעוקם. שאין שיפועו הולך למטה כדרך המשיפע אלא פעמים הוא בשיפוע ויש מקומות בו בזקיפה וכמקום הר:
מצופות. כלומר נוטל שפופרת של מצופות וצופה בו ומשער בעיניו כמה הוא במישור השוה וחוזר ועושה כן לשער במקום הזקיפה בהר אשר בו:
והוא שתהא מידה יוצאת בהר וכו'. על הר דמתני' קאי הא דקתני הגיעו להר מבליעו דוקא שתהא מדה של ארבעה טפחים יוצאת בו למעלה שהוא כדי מקום חשוב אבל אם הוא זקוף כל כך עד שאין על ראשו למעלה מדה של ארבע טפחים בשוה אינו מבליעו אלא אומדו בלבד והולך לו:
העליון כנגד ראשו. על מקדרין דמתני' קאי ובתוספתא שם פליגי תנאי דגריס כיצד מקדרין בהרים התחתון כנגד לבו והעליון כנגד פרסותיו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין מקדרין בהרים ומפ' הכא פלוגתייהו דלא פליגי אלא אם כנגד לבו כ''ע מודים שמקדימין. א''נ שמקדרין העליון כנגד ראשו וכו' וכולי עלמא מודו מיהת שמקדרין ובמה פליגין אם אחד כנגד לבו רבי מאיר אומר מקדרין וכו':
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם מַר עוּקְבָּן. אֵין מְקַדְּדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁלְּחֲמִשִּׁים אַמָּה. רִבִּי זְעִידָא בְשֵׁם רַב חַסְדַּאי אֵין מְקַדְּדִין אֶלָּא בֶהָרִים וְלֹא בִמְקוֹם עֶגְלָה עֲרוּפָה. נִיחָא כְמָאן דְּאָמַר. אֶלֶף מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים תְּחוּם שַׁבָּת. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים. כְּלוּם לָֽמְדוּ לִתְחוּם שַׁבָּת לֹא מִתְּחוּם עָרֵי הַלְוִיִים. לְעִיקָּר אֵין מְקַדְּדִין לַטְּפֵילָה מְקַדְּדִין.
Traduction
R. Aba au nom de R. Juda et R. Zeira au nom de Mar Ouqban rappellent qu’il est prescrit de mesurer à l’aide d’une corde de 50 coudées. R. Zeira dit au nom de R. Hisda (122)''(Sota 5, 5) ( 20b) ; (Makot 2, 7).'': On n’opérera pas de cette façon approximative pour mesurer les limites des villes lévitiques (servant de refuge aux meurtriers involontaires), ni lorsqu’il s’agit de déterminer l’emplacement voisin d’un crime dont les auteurs sont inconnus, que l’on expie par le sacrifice d’une génisse (Dt 21); il faut les déterminer avec précision. On comprend la distinction d’après celui qui dit que, pour les distances à prendre en dehors des villes lévitiques de refuge, il y avait mille coudées pour le circuit de la ville, et 2000 par la limite shabatique, dernière mesure pouvant être prise approximativement, en nivelant des montagnes; mais comment est-ce admissible d’après celui qui dit qu’en dehors des milles coudées pour le circuit des villes, on adoptait 2000 coudées pour les champs et les villes lévitiques? Or, si la mesure approximative n’est pas admise pour le fait principal (pour ces villes), comment l’admettre pour l’accessoire qui en dérive? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
רבי בא וכו'. גרסינן להא בפ''ה דסוטה בהלכה ג' ואיידי דקחשיב התם הלכות דמקדרין מייתי לה נמי הכא כהא דקאמר ר' בא אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה ואע''ג דמתני' היא:
אין מקדרין אלא בהרים. של תחומי שבת אבל לא במדידת מקום הקרובה של עגלה ערופה אלא מודדין הרים וגיאות כקרקע חלקה וחסר כאן ולא בערי הלוים כדגריס התם שהן ערי מקלט:
ופריך ניחא כמאן דאמר. התם במתני' דדריש אלף אמה מגרש ואלפים תחום. שבת ואם כן אין אנו למדין כלום מערי מקלט וניחא שאף על פי דבהן אין מקדרין מיהת בתחומי שבת מקדרין דלהקל אמרינן בתחומין:
ברם כמאן דאמר. דדריש שם אלף אמה מגרש ואלפים שדות וכרמים ונמצא דאין לנו רמז במקרא לתחומין אלא דלמדין אנו מערי המקלט כמו דמפורש בהן אלפים ה''נ לתחום שבת קשיא דלעיקר אין מקדרין ולטפילה שלמדו ממנה מקדרין בתמיה ולא משני מידי:
וּמָנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ קוֹבִרִין בִּתְחוּם עָרֵי הַלְּוִיִּם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וּלְכֹ֖ל חַייָתָם: לַחַיִים נִיתְּנוּ. לֹא נִיתְּנוּ לִקְבוּרוֹת.
Traduction
–D’où sait-on que leurs cimetières devaient se trouver en dehors des limites additionnelles aux villes lévitiques? De ce que, selon R. Abahou au nom de R. Yossé b. Hanina, il est écrit (Nb 35, 3): les environs serviront à leurs bestiaux et à toute leur nourriture; l’on conclut que dans ces parages on pourvoira seulement à la vie, non aux enterrements.
Pnei Moshe non traduit
ומנין שלא היה קוברין וכו'. איידי דאיירי בערי הלוים מסיק לה למלתייהו כדגרים בפ''ב דמכות:
לחיים ניתנו. להלוים ולא לקבורה אבל לרוצח מרבינן ביה לקבורה כדדריש שם במכות אם מת שם תהא קבורתו ולהלוים בלבד לחיים נתנו:
Eirouvine
Daf 35b
משנה: עִיר שֶׁל יָחִיד שֶׁנַּעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים מְעָֽרְבִים אֶת כּוּלָּה וְשֶׁל רַבִּים שֶׁנַּעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד אֵין מְעָֽרְבִין אֶת כּוּלָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה לָהּ כְּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה שֶׁיֶשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דִּיוּרִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָתִּים׃
Traduction
Lorsqu’une localité appartenait en principe à une personne, puis à plusieurs, on place l’eruv pour joindre le tout; si elle appartenait d’abord à plusieurs, puis à un seul, on ne posera pas l’eruv pour l’ensemble, mais on en exclura des maisons; à moins d’en exclure autant d’habitants que comporte la ville Hadasa (neuve) en Judée, où il y a 50 habitations. Tel est l’avis de R. Juda; R. Simon dit: n’y eut-il que 3 cours, à 2 maisons chacune, on procédera de même.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עיר של יחיד. כגון שיחיד בנאה להשכיר הבתים לבני אדם ונעשית אח''כ של רבים שמכרה לרבים:
מערבין את כולה. בלא שום שיור כדרך שהיו מערבין כולה כשהיתה של יחיד ורבים היו דרים בה ולא היתה צריכה שיור:
ושל רבים שנעשית של יחיד. כגון שהיחיד קנה אותה מרבים ומשכיר הבתים לרבים אין מערבין את כולה לפי שאסור לערב עיר של רבים כולה אם אין משייר בתוכה או אפי' חוצה לה כמה בתים שלא יערבו עמהן ודוקא כשיש להעיר שני פתחים שהעם נכנסין בזה ויוצאין בזה שאז צריכה שיור ואיתו שיור מערבין לעצמן ולא עם העיר כולה וטעמא דהך מילתא משום היכרא הוא כדי שלא תשתכח מהם תורת ר''ה וידעו שהעירוב הוא המתיר לטלטל בעיר שרבים בוקעים בו מפני שהן רואין שאותו מקים השיור אין מטלטלין עמהן בכל העיר אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן ולפיכך זו שהיתה של רבים בתחלה אע''פ שעכשיו היא של יחיד הרי הוא כבתחלה ואין מערבין את כולה:
אא''כ עשה לה וכו'. ובנוסחת המשנה בבבלי אא''כ עשה חוצה לה ורבותא קתני שאפי' השיור שחוצה לה מהני:
כעיר חדשה שביהודה. עיר אחת ושמה חדשה היתה ביהודה והיא העיר היותר קטנה שבכל ארץ יהודה ולא היו בה אלא חמשים דיורין והיא היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה ולפיכך שיעור בה ר' יהודה השיור:
רבי שמעון אומר שלש חצירות וכו'. הוי שיור ומסקנא דמילתא להלכה שאפי' בית אחד בחצר אחת הוי שיור ואם אין לעיר אלא פתח אחד בלבד אפילו היתה של רבים אינה צריכה שיור:
הלכה: פיס'. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה כול'. 35b הַהֶדְיוֹט שֶׁרִיבָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' ההדיוט שריבה אין שומעין לו. לפרש ריבה לאחד וכו' דארישא אם הן שניהם מומחין מיתפרשא כדפרי' במתני':
אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הִגִּיעוּךָ סוֹף תְּחוּמֵי שַׁבָּת שֶׁאֵינָן מְחווָרִין מִדְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי מָנָא בָעֵי. נִיחָא אַלְפַּיִים אַמָּה אֵינוֹ מְחוּוָר. אַרְבָּעַת אֲלָפִים מְחוּוָר הוּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. אֵין לָךְ מְחוּוָר מִכּוּלָּם אֶלָּא תְחוּם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' הושעיה הגיעוך וכו'. גרסינן להא לעיל בפ' בכל מערבין סוף הלכה ד' וע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source